פורסם בערב לג בעומר 2020
אפילו זקני צפת אינם זוכרים לג בעומר שכזה..
ככה סבתא מצפת סיפרה לי הבוקר:
בשנת תרצ"ה 1935 נולדתי בבית שברחוב בר יוחאי שבעיר העתיקה בצפת,
כשהייתי ילדה כל שנה חודש לפני לג בעומר, ההורים שלי היו מכינים בחביות מפח מלפפונים חמוצים. אבא חיים שולם סגל הפחח של צפת, היה מלחים אותן מלמעלה כדי שיחמיצו כהוגן.
אמא פערל'ה הייתה מסתובבת במלון מרכזי בצפת ואוספת תרומות מהתיירים שבאו לנפוש בעיר, את הכסף היא העבירה לאישה בשם מרים שהייתה קונה בזה עוגות, קפה ותה.
וכשהגיע לג בעומר היינו עולים יחד לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון, יושבים בכניסה לחצר הציון, מחממים את הקפה והתה על הפרימוס ומחלקים לעולים ולחוגגים שתיה חמה, פרוסת עוגה ומהחמוצים המפורסמים.
ועד היום אני עולה למירון כל שנה בלג בעומר. אבל לא חייבים באותו היום אפשר לפני, אפשר אחרי, זה אותו הדבר.
ומסורת זו מסורת, אז אי אפשר בלי רצעפט לחמוצים של סבתא:
את לוקחת מלפפונים קטנים
רוחצת אותם במים
שמה בצנצנת
מוסיפה שיניים מראש אחד של שום
אם את אוהבת קצת חריף, שימי גם פלפל ירוק אחד קטן
על כל צנצנת 2 כפות מלח
על זה מוסיפה מים
חצי כוס חומץ
ומנערת
ותשמעי לי תמרי! תניחי מלמעלה כמה עלים של גפן זה עושה את העבודה, ואז את סוגרת את הצנצנת, מניחה על אדן החלון כמה ימים ויש לך יופי של חמוצים.
בתמונה: ציור שציירתי לפי תמונה שמיוחסת לרבי שמעון בר יוחאי
