התנאה לפניו
מאות ציורים עברו תחת מכחולה של הציירת תמר צייטלין, אך יותר מכול היא מתחברת לדמויות הרבנים שציירה וזוכות לפופולריות רבה בציבור "כשאדם מצייר, הוא נכנס לדמות, לאווירה ולעוצמה הרוחנית הגדולה", היא מספרת ל'בקהילה'. "אני לא מקמצת בגוונים, ולכן הציורים נראים מדויקים מאוד ובשל כך גם אהובים" * איך השפיעה האמנות אצל סבה בצפת על סגנון הציור שלה וכיצד הפך בד קנבס את תחביב הציור שלה למקצוע
אביגדור פקשר
ציורים: תמר צייטלין
עולם האמנות משתאה בשנים האחרונות למול מהפכת הטכנולוגיה שהכניסה לשימוש תוכנות דיגיטליות רבות בכל תחום שהוא. אם פעם תמונה הייתה פיתוח אחד-לאחד של התמונה שצולמה בפילם, הרי שהיום אף צלם אינו מעניק תמונה ללקוח לפני שהוא מוודא את תקינות הצבעים בתמונות – בין אם בדיוק גבוה דרך העדשה והמצלמה בזמן הצילום ובין אם בתיקון ממוחשב מאוחר יותר. כשכבשה המהפכה הדיגיטלית את עולם הציור, היא חשפה עולם אחר לגמרי.
"החידושים הטכנולוגיים מביאים בסופו של דבר לתוצאות טובות יותר מאשר בציור ידני", מסבירה ל'בקהילה' הציירת תמר צייטלין. "אני מציירת על גבי לוח ציור דיגיטלי, ובעט מיוחד בעל רגישות גבוהה ללחץ ולתנועות היד, במחשב יש תוכנות שמדמות סוגי בדי קנבס או דפי קנסון, וניתן לבחור באיזה צבע להשתמש: שמן, אקריליק, עפרונות וכדומה. זה מדמה את התחושה של הציור ונותן גם את המרקם, רק בלי הלכלוך מסביב… המחשב מאפשר בעצם את סוג הציור, ולכן לעיתים ארצה שהוא יראה דיגיטלי ובעל מראה ממוחשב, ולעיתים בסגנון ובמרקם צבעי שמן כדי שייראה ידני יותר. הציור הממוחשב זה ממש לא מה שחושבים – לקחת תמונה ולעבד אותה בפילטרים, אלא ציור מחדש ועבודה על כל גוון וגוון".
ברזומה המרשים של תמר צייטלין מצויים מאות ציורים בולטים – בהם תמונות של רבנים מהדור הנוכחי ומהדורות הקודמים, כולם משורטטים בהידור ובחיוּת יוצאת דופן.
תחקיר ציור מקיף
אחד הציורים הבולטים שלה, לטעמי, הוא האיור הצבעוני של מרן החפץ חיים זצוק"ל, מאותו צילום נדיר שנחשף לפני קצת יותר משנה. ארבע השניות המרצדות בתיעוד הישן הפכו תחת מכחולה של תמר צייטלין לציורי קנבס מיוחדים, המעטרים את בתיהם של רבים.
התמונה הראשונה מתוך התיעוד הרי הייתה מטושטשת, לא ברורה, בשחור-לבן – אבל מרגשת כי כמעט ולא נחשפנו בעבר לתמונות של החפץ חיים. מה שעשיתי לתמונה הזו, פשוט החייאתי אותה. נתתי לה חיוּת", אומרת צייטלין. "כשאנחנו רואים תמונות מהדור הקודם, בשחור-לבן או בחום-לבן, קיימת תחושת ריחוק מסוימת. האם פעם חיו בשחור-לבן? ברור שלא. החיים היו צבעוניים בדיוק כפי שהם היום רק שלא הייתה דרך להנציח זאת. איך מחזירים תמונה כזו לחיים?
לציירת מסוגה של צייטלין המתינה עבודת תחקיר לא קטנה, "אספתי את התמונות הבודדות שאנחנו מכירים של החפץ חיים, מאותו תיעוד מפורסם ומעוד כמה צילומים נדירים אחרים,עשיתי ביניהם השוואה של תווי הפנים וציירתי את זה מחדש" היא מספרת.
צייטלין, בניגוד לאמנים אחרים, היא חובבת דיוק מושבעת. "אני מציירת בסגנון היפר-ריאליסטי ולא מתקמצנת במספר הגוונים שאני עושה בהם שימוש", היא אומרת. "ציירים רבים, בייחוד בעידן הדיגיטלי, בוחרים שניים-שלושה צבעים לפנים, צבע בסיס, אור וצל. בציורים שלי, אני מוסיפה את כל הגוונים האפשריים שנראים בתמונה המקורית ומשקיעה שעות רבות בכל הדיוקים. לא אחת אני מקבלת תגובות כי הציור נראה יותר מדי צילום… ואני צריכה לעצור מלהמשיך לדייק בכדי שעדיין תהיה תחושת אמנות,
אם בחירת הגוונים המרובים היא קלה יחסית בציור של דמויות עדכניות שצילומים שלהם קיימים ובשפע ואז כל שנותר הוא להעתיק, במקרה של החייאת תמונה משחור- לבן לצבעוני, הרי שמדובר בפרויקט מורכב בהרבה.
"בתמונה ישנה יש הרבה עבודה מהדמיון כי אין גם הרבה תמונות להשוות מהן", מסבירה צייטלין. "לאחרונה ציירתי את הרבי הקודם מבעלזא זצוק"ל. הוא נפטר בתשי"ז ולא מצאתי אף צילום צבעוני שלו, וגם התמונות הבודדות שכן נמצאו היו בשחור-לבן ובאיכות ירודה. כשהתמונות היו מולי, העתקתי את תווי הפנים בצורה מדודה. את העיניים מצילום אחד, את מרכז הפנים מתמונה אחרת ואת ההבעות מתמונה שלישית. האתגר לצייר אותו היה גדול, אבל התוצאה בהחלט שווה את זה".
כשהיא נשאלת על ציור אהוב עליה במיוחד מבין מאות הציורים שעברו תחת ידה, היא מתקשה להצביע על תמונה ספציפית. "הציור האחרון של הרבי מבעלזא הוא מיוחד מאוד בעיניי. הוא גם הציור האחרון שציירתי, ואני מאמינה שמציור לציור התוצאה הולכת ומשתפרת. לגבי הציור עצמו, יש בו מושלמות אמנותית בעיניי הוא היפר ריאליסטי ועדיין נראה ציור, אני גם משתדלת לצייר גוונים ואווירה שיעבירו את האופי והאישיות של הדמות במקרה של הרבי מבעלזא, הכנסתי בו גוונים כחולים שמסמלים טוהר וכן גווני חום צהוב שיבטאו את ההוד והקדושה בציור מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א, לא היה נכון לוותר על הקיר שברקע, משום שהוא מבטא פשטות וצניעות רבה אל מול העוצמה הרוחנית הגדולה שלו".
בד קנבס במתנה
צייטלין מציירת הכול. יודאיקה, חיי יום-יום, פורטרטים ונופים – אך יותר מכול היא מתמקדת בציור רבנים, מהדור הנוכחי ומהדורות הקודמים. "זה גם מה שפרסם אותי. ללא ספק", היא אומרת. "הציבור שלנו מאוד אוהב את תמונות הרבנים. כל אדם אוהב לתלות בסלון דמויות שהוא מעריך, ואצלנו ב"ה מעריכים את הצדיקים. אני מציירת במגוון סגנונות, מציורים כבדים בצבעי שמן ועד קריקטורות, שאגב, גם בהם אני משקיעה.
"במקביל לרבנים, אותם אני מציירת בסגנון היפר-ריאליסטי משום שקהל הלקוחות שלי מחבב את הדיוק שמתקרב למראה האמיתי, אני מציירת גם בצבע אקריליק על קנבס, ובהם אני מציירת בסגנון אבסטרקט, ולא מדייקת כמו בציורי הרבנים. כיוון שאני מכורה לפרטים הקטנים, אני מעדיפה את השימוש באקריליק משום שלצבעי שמן לוקח זמן רב להתייבש מה שגורם לי לרצות לדייק, בעוד צבעי האקריליק מתייבשים מיד ושם אני יכולה להשתחרר עם הצבעים בשביל הנפש.
אחד הציורים הבולטים והנמכרים ביותר שלה, הוא ציון רבי נחמן מברסלב ציור ידני שמן על בד ממנו נמכרו אלפי עותקים. זה גם היה הציור המפורסם הראשון שלה. "בעלי קנה לי בד קנבס, וביקש ממני לצייר את ציונו של רבי נחמן. הציור שעלה על הקנבס הפך לפופולרי וזה מה שהוביל אותי לעיסוק המשמעותי בציור", היא מתארת.
כמו לכל אמן, גם לצייטלין הייתה דילמה ברגע שהתחביב הופך לפרנסה. "אמנם אני ירושלמית אך המשפחה שלי במקור מצפת – שהיא עיר שהאמנות בולטת בה. סבא שלי היה עושה בצפת ריקועים על נחושת בתור תחביב, וכיוון ששהיתי שם הרבה ינקתי את זה. מאז שאני זוכרת את עצמי אני מציירת, אבל ברגע שהתחלתי לעבוד בזה, ממש התקשיתי לבטא את עצמי באמנות כמו בעבר", היא מספרת. "בעלי עודד אותי כל הזמן לטפח את כישרון הציור, וב"ה אני מרגישה מהפך וממש מחוברת ונהנית מהציור כשהיום אני מציירת במשמרת בוקר וערב, כשבאמצע יש כמובן את הבית והמשפחה".
בין שלל העבודות הקבועות שהיא מציירת כיום ללקוחות לצורך פרנסה, היא ממשיכה לצייר בשביל התחביב – גם במחשב וגם על בדי קנבס. "כל הציורים הללו נמצאים עדיין בבית, ואין בו מקום לזוז מרוב (לוחות) ציורים ובדי קנבס הממתינים ליד צבע ומכחול , אבל בעזרת ה' עוד נמצא את הדרך לקדם גם את סגנון הציור הזה , היא מסכמת.
מתןך מגזין חג בקהילה תשע"ו
